Yonathans Vater ist stolz auf seinen Kibbuz, seinen Job in der Fabrik - Yonathan lehnt das alles ab: den Kibbuz, die Fabrik, die Armee. Im Blog stellt er seinen Vater vor: „Louis Zeigen, geboren 1936 in New York. Mit elf Jahren begann er zu rauchen, mit 15 hörte er auf, koscher zu essen." Sein Vater protestiert: „Warum erzählst Du nicht über meine Jobs?". Schließlich gibt er auf und lacht, Yonathan denkt nach und raucht.

אביו של יונתן גאה בקיבוץ שלו, במפעל, בצבא. בבלוג מציג יונתן את אביו: "לואיס זייגן, יליד 1936 בניו יורק. בגיל 11 החל לעשן, בגיל 15 הוא הפסיק לאכול אוכל כשר." אביו מוחה: "למה אתה לא מספר על העבודות שלי?". בסוף הוא מוותר וצוחק, יונתן מהרהר ומעשן

Benny lebt in Mainz zusammen mit seinen Eltern und Großeltern unter einem Dach. Im ausgebauten Dachgeschoss hat er sein Zimmer - und Zeit für sich, für seine Mäuse und für die Fanartikel seines Lieblingsfußballvereins. Doch schon geht´s wieder weiter - zur Familienfeier bei seinem Onkel.

בני חי במאיינץ בבית אחד עם הוריו וסביו. בעליית הגג נמצא החדר שלו - שם יש לו זמן לעצמו, לעכברים שלו ולאהדה שלו לקבוצת הכדורגל של מאיינץ. אבל את עיסוקיו הוא נאלץ להפסיק לטובת מסיבה משפחתית אצל דוד שלו.

Asmaits Berlin-Besuch ist fast vorbei - sie startet eine letzte Tour durch die Hauptstadt: Flohmarkt im Mauerpark, eine Spazierfahrt durch Ostberlin, den Abend verbringt sie mit Freunden in ihrer Lieblingsbar. Dann geht es auch schon wieder zurück nach Frankfurt.

הביקור של עסמאית בברלין כמעט הסתיים. היא עושה סיבוב פרידה: דרך שוק הפשפשים בפארק, עוד טיול במזרח העיר. בערב היא מבלה עם חברים בבר האהוב עליה. למחרת היא חוזרת בחזרה לפרנקפורט.

Wenn man sich lange mit einem Land beschäftigt, hat man das trügerische Gefühl, es zu kennen. Israel nimmt niemand unbefangen wahr, über Israel kann niemand unbefangen berichten. Die Geschichte hat auf lange Zukunft das Verhältnis beider Länder zueinander festgelegt - und daraus leiten beide ein grundlegendes Selbstverständnis ab. „Nie wieder Opfer" ist die Leitformel, auf der Israels Sicherheitspolitik basiert - „Nie wieder Täter" der Grundsatz, der Deutschlands politisches Selbstverständnis prägt.

כשמישהו מעסיק את עצמו זמן כה רב עם מדינה מסוימת, נוצרת אצלו התחושה המטעה שהוא באמת מכיר אותה. בפני ישראל קשה להשאר אדיש. על ישראל אי אפשר לדווח בשוויון נפש. ההסטוריה המשותפת של ישראל וגרמניה משפיעה על היחסים ביניהן לזמן רב. מהלקחים שלה נוצרו ערכי היסוד של כל אחת מהחברות: "לעולם לא עוד קורבן" הוא הבסיס שעליו נשענת המדיניות הבטחונית של ישראל. "לעולם לא עוד מקרבן" הוא הערך המשפיע ביותר על הפוליטיקה הגרמנית.

Zeit also für einen Perspektivwechsel. In dem Videoblog "Real Time Players" sollen Jugendliche aus Israel und Deutschland selbst zu Wort kommen. Haben sie andere Fragen als wir Antworten? Wie sehen sie einander, was wollen sie voneinander wissen? Wir haben die Videoblogger dabei begleitet, wie sie ihre Lebensrealitäten filmen und die der anderen wahrnehmen. Was die Jugendlichen über sich im Videoblog erfahren, was sie trennt und was sie miteinander verbindet, das zeigt unsere Dokumentation "Rendezvous im Netz" im ZDF.

זה הזמן אם כן להחליף נקודות מבט. בבלוג הוידאו "שחקני ריל טיים", צעירים מישראל וגרמניה מראים זה לזה את חייהם. האם הם שואלים שאלות שונות מאלה שהמבוגרים עונים עליהן? כיצד הם רואים את עצמם ומה הם רוצים לדעת האחד על השני? מה הם לומדים זה על זה, מה מפריד ומה מחבר ביניהם - את כל זה ננסה להראות בסרט התעודי "מפגש ברשת" שישודר בזה.דה.אף ב-8 במאי בשעה 0.35
---------------------------------------------------------------------------------------------------------
**Dokumentation "Rendezvous im Netz" **

Klick hier auf das Video

---------------------------------------------------------------------------------------------------------

Marie fährt mit ihrer Familie in den Urlaub. Es geht nach Südtirol - in die Berge. Sie genießt die Zeit mit ihren Eltern und Geschwistern: gemütliches Familienfrühstück, Skifahren auf den Schneebergen, am Abend Party oder Spieleabende. "Wie verbringt ihr in Israel euren Familienurlaub?", fragt Marie.

מארי נוסעת עם משפחתה לחופשה בהרי דרום טירול. היא נהנית מהזמן עם הוריה ואחיה: ארוחת בוקר משפחתית, סקי בהרים המושלגים, מסיבה או משחקי חברה. "כיצד אתם בישראל מבלים את החופשה המשפחתית שלכם?", שואלת מארי.

Nesli macht ein Praktikum in Mainz, ihre Familie in Duisburg möchte sie trotzdem sehen. Am Wochenende setzt sie sich in den Zug und besucht ihre Eltern. Mehrere Stunden ist sie unterwegs, fährt durch Bahnhöfe, am Rhein und am Kölner Dom vorbei - bis sie endlich von ihrer Familie in ihrer Heimatstadt abgeholt wird.

נסלי עושה התלמדות במאיינץ. המשפחה שלה בדויסבורג רוצה לראות אותה. בסוף השבוע נוסעת נסלי ברכבת לבקר את הוריה. שעות רבות היא מבלה בדרך, עוברת דרך תחנות רכבת שונות, ליד נהר הריין והקתדרלה בקלן - עד שסוף סוף היא מגיעה לדויסבורג, שם מחכה לה בקוצר רוח משפחתה.

"Meine Mutter ist meine beste Freundin", schwärmt Shai. Den Freitag verbringen Mutter und Tochter immer gemeinsam. Doch ihr Familienalltag ist selten frei von Angst. Seit Jahren wird ihre Heimatstadt Sderot in der Nähe von Gaza mit Kassam-Raketen bombardiert. "Meine größte Angst sind die Raketen. Was ist eure größte Angst?", fragt Shai.

אימי היא החברה הכי טובה שלי", מתגאה שי. בימי שישי השתיים נוהגות לבלות יחד. ולמרות זאת, חיי היום יום המשפחתיים שלהם רחוקים מלהיות שלווים. מזה שמונה שנים מופגזת עיר המגורים שלהן, שדרות, ברקטות קסאם מעזה.
הפחד הכי גדול שלי הוא מהקסאמים. מה הפחד הכי גדול שלכם?", שואלת שי. "

Asaad hat im Blog den vergammelten Hafen von Jaffa und den hippen Hafen von Tel Aviv gezeigt - zwei völlig unterschiedliche Seiten seiner Stadt. Auch Marie zeigt ihre Heimatstadt Berlin, läuft vom hippen Osten in den bürgerlichen Westteil der Stadt und fragt Jugendliche und Touristen, ob Jahrzehnte nach dem Mauerfall die Hauptstadt immer noch in zwei Welten gespalten ist.

אסעד הראה בבלוג את נמל יפו המוזנח ואת נמל תל אביב המיופייף. שני צדדים שונים של אותה עיר. מארי מראה את עיר מגוריה ברלין, עוברת מהצד המזרחי המיופייף לצד המערבי הבורגני ושואלת צעירים ותיירים, האם כמעט שני עשורים אחרי נפילת החומה העיר עדיין מחולקת לשניים

Auch in Asmaits Heimatstadt Frankfurt am Main zeigen sich zwei völlig unterschiedliche Welten: Auf der einen Seite findet sie die Stadt mit ihren Wolkenkratzern, dem Fluss und der Multikulti-Kultur wunderschön - auf der anderen Seite ist die Stadt kriminell und gefährlich: Junkies spritzen sich in den U-Bahnen, Dealer verkaufen Drogen an der Straße.

גם עירה של אסמעית, פרנקפורט, מציעה שני עולמות שונים לגמרי: מצד אחד עיר של גורדי שחקים, נהר המיין וחברה רב תרבותית. מצד שני העיר מלאה בעבריינים ומסוכנת: ג'אנקים מזריקים לעצמם ברכבת התחתית וסוחרי סמים מוכרים הרואין ברחוב

Benny aus Mainz hatte gefragt, was die anderen Blogger in ihrer Freizeit machen. Daniella aus Haifa zeigt, was sie nach dem Dienst in der Armee in ihrer freien Zeit am liebsten macht: mit der Freundin am Strand abhängen, tanzen im Club und shoppen mit der Schwester. Aber auch der Ausflug in der Armee gehört zu den Sachen, die ihr Spaß machen.

בני ממאיינץ שאל את הבלוגרים האחרים מה הם עושים בזמן הפנוי. דניאלה מזיכרון יעקב מראה הפעם מה היא עושה בזמן הפנוי אחרי הצבא: בילוי על חוף הים עם חברה, יציאה למועדון וקניות עם אחותה. אבל גם טיול מטעם הצבא שייך לדברים שמהם היא נהנית.

Auch Felix zeigt, was er gerne in seiner Freizeit macht: Fussball spielen und Auto fahren! Sonntags geht Felix mit seinen Freunden gerne auf den Bolzplatz und kickt dort gegen andere Teams. Diesmal verlieren sie gegen eine viel jüngere Mannschaft und fahren geknickt nach Hause. "Welchen Sport macht ihr?", will Felix wissen.

גם פליקס מראה מה הוא אוהב לעשות בזמן הפנוי שלו: לשחק כדורגל ולנהוג! בימי ראשון הולך פליקס עם חבריו למגרש הכדורגל. הפעם הם מפסידים לקבוצה צעירה מהם ונוסעים מבועסים הביתה."איזה ספורט אתם עושים?", רוצה פליקס לדעת.

Der 23-jährige Asaad studiert Philosophie an der Uni in Tel Aviv. Nachts jobbt er in einem Supermarkt, um sich sein Studium zu finanzieren. Beides unter einen Hut zu bringen ist für ihn nicht immer einfach. "Wieviel verdient man bei euch in der Nachtarbeit?", will Asaad wissen.

אסעד בן ה-23 לומד פילוסופיה באוניברסיטה בתל אביב. בלילה הוא עובד בסופרמרקט כדי לממן את הלימודים. השפגט שהוא עושה בין עבודה ללימודים הוא לא תמיד פשוט בשבילו. "כמה מרוויחים אצלכם בעבודת לילה", רוצה אסעד לדעת

Die 16-jährige Shai liebt es, ihren Freund Itay zu verwöhnen. Wenn er von der Arbeit nach Hause kommt, bringt sie ihm frischen Kaffe, später kocht sie ihm sein Lieblingsgericht Schatschuka (pürierte Tomaten mit Ei). Am liebsten verbringen die beiden ihre Freizeit am Strand. "Was unternehmt ihr gerne mit eurem Partner?", will Shai wissen.

שי בת ה-16 אוהבת לפנק את חברה איתי. כשהוא בא הביתה מהעבודה, היא מכינה לו קפה, אחר כך היא מבשלת לו את המאכל האהוב עליו - שקשוקה. השניים אוהבים במיוחד לבלות את הזמן הפנוי שלהם על חוף הים. "מה אתם אוהבים לעשות עם בן הזוג שלכם?", רוצה שי לדעת.

Benny hat seinen Zivildienst in einem Altenheim in Mainz gemacht. "Ich war plötzlich mit dem Tod konfrontiert", erzählt er. Von den alten Menschen dort hat er viel über den Zweiten Weltkrieg erfahren. "Die Vergangenheit hat mir gezeigt, dass Krieg keine Lösung ist, deswegen bin ich nicht zur Armee gegangen", sagt er. "Was haltet ihr davon?"

בני עשה את השירות הלאומי שלו בבית אבות במאיינץ. "לפתע נאלצתי להתמודד עם המוות", הוא מספר
.מהאנשים המבוגרים שחיו שם, הוא למד הרבה על מלחמת העולם השנייה.
?העבר הראה לי שמלחמה היא לא הפתרון. לכן לא הלכתי לצבא." מה דעתכם "

Yonathan hat in einem Kibbuz in der Negev-Wüste zusammen mit 20 Menschen gelebt, das Zusammenleben hat zwar nicht so gut geklappt, aber seit der Zeit hat er zwei beste Freunde. Sie sehen sich nicht so oft, leben an verschieden Orten - und trotzdem gehen die drei Jungs durch Dick und Dünn, meint Yonathan. „Was denkt ihr über Dreiecksbeziehungen?", fragt er.

יונתן חי פעם בקומונה יחד עם עוד 20 איש. הנסיון לגור ביחד לא עלה כל כך יפה, אבל מאותו נסיון נשארו לו שני חברים טובים. הם לא מתראים המון, הם גרים במקומות שונים ובכל זאת הם מחוברים אחד לשני.
מה אתם חושבים על שלישיות?", הוא שואל "

Avital hat das Gefühl, dass sie etwas tun muss, um anderen Menschen, denen es nicht so gut geht, zu helfen. Ihre besten Freunde sehen das ähnlich - gemeinsam sind sie schon seit Jahren bei den Pfadfindern engagiert. „Was macht eure Freunde zu euren besten Freuden?", will Avital aus Jerusalem wissen.

אביטל מרגישה שהיא חייבת לעזור לאנשים שנמצאים במצוקה. החברים שלה חושבים באופן דומה. יחד הם מעורבים מזה שנים בפעילות חברתית במסגרת הצופים. "מה הופך את החברים הקרובים שלכם להיות קרובים?", רוצה אביטל מירושלים לדעת.

Felix und sein Bruder sind allein zu Hause, ihre Mutter ist gerade nicht da. „Wir haben sturmfreie Bude", grinst Felix. "Und Hunger!" Also stellen sich die beiden Jungs in die Küche und kochen sich ihr Lieblingsgericht: Maultaschen. Die gefüllten Nudelteigtaschen sind eine Spezialität aus Süddeutschland. „Was ist euer Lieblingsessen?", will Felix wissen.

פליקס ואחיו נשארו לבד בבית. אמם לא נמצאת. "הבית כולו שלנו", מגחך פליקס. "ואנחנו רעבים!". השניים הולכים למטבח ומבשלים את המאכל האהוב עליהם: "מאולטעשן". כיסי הפסטה הממולאים הם המאכל הייחודי של דרום גרמניה. "מהו המאכל האהוב עליכם?", רוצה פליקס לדעת.

Asaad besucht seine Familie in seinem Heimatdorf Nain. Die Schwester tanzt, der Bruder sitzt am Computer. "Was ist Dein Lieblingsessen?", hat Felix gefragt. "Am liebsten esse ich die Sachen, die meine Mutter kocht", antwortet Asaad. Ziegenkäse-Desserts, Bohnen in Tomatensoße: Er zeigt uns eine kleine Auswahl seiner Lieblingsgerichte.

אסעד מבקר את משפחתו בכפר ניין. אחותו רוקדת, אחיו יושב מול המחשב. "מה המאכל האהוב עליך?" שאל פליקס בבלוג. "הכי אני אוהב לאכול את המאכלים של אמא שלי", עונה אסעד. קינוחי גבינת עיזים, שעועית ברוטב עגבניות: הוא מראה לנו מבחר קטן מהמאכלים האהובים עליו.

Immer wieder wird Nesli aus Duisburg gefragt, warum sie ein Kopftuch trägt. "Für mich ist das ein religiöses Zeichen", sagt die 23-jährige Muslima, die dabei keineswegs auf moderne Kleidung und Schminke verzichten will. "Muslima sein, das beginnt unter dem Kopftuch, nicht auf dem Kopftuch". Nesli will von Daniella wissen, wie sie als Wehrdienstleistende in der Israelischen Armee mit dem Nahost-Konflikt umgeht.

כל פעם מחדש נתקלת נסלי מדויסבורג בשאלה, מדוע היא חובשת מטפחת ראש. "בשבילי זה סימן היכר דתי" אומרת המוסלמית בת ה-23, אשר בה בעת לא מוכנה לוותר על הלבוש המודרני. "להיות מוסלמי, זה משהו שנמצא מתחת למטפחת הראש ולא מעליה." נסלי רוצה לדעת איך דניאלה כחיילת בצבא הישראלי מתמודדת עם הקונפליקט במזרח התיכון.

Nach dem Purim-Fest besucht Avital mit ihren Freundinnen die Klagemauer. Dort begegnen sie Menschen aus aller Welt, die zu den heiligen Steinen strömen - und auch Avital ist ergriffen: "Warum spüre ich die Heiligkeit und Spiritualität dieses Ortes so sehr? Ich bin doch ein moderner Mensch", fragt sich die 18-jährige Jüdin. "Ist Identität in der Vergangenheit verwurzelt?", will sie wissen.

אחרי חג הפורים הלכה אביטל עם חברותיה לכותל המערבי. שם היא פגשה אנשים מכל העולם המגיעים לגעת באבנים הקדושות, דבר שמעלה גם אצל אביטל תהיות: "למה אני חווה את המקום הזה באופן כל כך רוחני? הרי אני אדם מודרני", שואלת את עצמה אביטל בת ה-18. "האם זהות נטועה בעבר?", היא רוצה לדעת.

Yonathan ist der Überzeugung, dass die Welt von den Menschen besser gemacht werden muss. Er trifft Amal Al-Sana, eine junge Beduinin, die sich für ihr Volk einsetzt. Die Beduinen leben ohne Strom und Wasser in Siedlungen der Negev-Wüste - dort unterrichtet Amal in einer Berufsschule Beduinen-Frauen. Yonathan will wissen: "Hattet ihr je eine persönliche Beziehung zu jemanden, der einer Minderheit angehört?"

יונתן מאמין שבני האדם חייבים להפוך את העולם למקום טוב יותר. הוא פוגש את אמל אל סנה, בדואית צעירה שפועלת למען בני עמה. הבדואים חיים ללא חשמל ומים ביישובים שונים בנגב. אמל עוזרת לנשים הבדואיות לרכוש מקצוע. השאלה של יונתן הפעם היא: "האם אתם נמצאים בקשר עם בני מיעוטים בגרמניה?"

Benny liebt Snowboarden, deshalb freut er sich besonders auf die Ferien. Diesmal geht es nach Österreich, wo schneebedeckte Berge locken. Eindrücke seiner Reise ins Nachbarland.

בני אוהב להחליק בסנואו בוארד ולכן הוא אוהב במיוחד את חופשת החורף. הפעם הוא נסע להרים המושלגים של אוסטריה. רשמים ממסע לארץ שכנה.