Yonathan wohnt im Kibbuz Beeri in der Negev-Wüste. Sein Video erzählt vom Leben mit dem Krieg.

Asaad Zoabi lebt in Tel Aviv, ist israelischer Araber und verurteilt die Offensive Israels.  "Israels Politik wird immer brutaler", meint der 22-Jährige. Und diese Politik würde weltweit unterstützt.

Das israelisch-deutsche Videoblog "Real Time Players" war ein Experiment. Zwei Monate lang bloggten Jugendliche aus beiden Ländern über ihren Alltag. Was wollen junge Israelis und gleichaltrige Deutsche voneinander wissen und wie nah sind sie einander? Ein israelischer Araber dürfte einer deutschen Muslima türkischer Herkunft näher sein als vielen Israelis, dachten wir zu Beginn des Blogs. Schließlich leben wir im Zeitalter der Globalisierung. Doch es gibt Grenzen, die können auch moderne Kommunikationsmittel nicht überwinden.

„Ich kriege eine Gänsehaut, wenn ich sehe, dass ein Mädchen mit einer Waffe herumläuft. Gleichzeitig beeindruckt mich, dass sie so selbstverständlich bereit ist, für ihr Land zu kämpfen", sagt Asmait aus Frankfurt über Daniella, die israelische Soldatin. „Meine größte Angst sind die Kassam-Raketen, was ist eure größte Angst?", wollte Shay aus Sderot wissen. Eine Frage, die von den deutschen Jugendlichen nie beantwortet wurde. „Ihr Deutschen habt anscheinend keine Probleme", sagte Asaad, israelischer Araber aus Tel Aviv.

Deutsche und israelische Jugendliche leben in verschiedenen Welten. Während für die einen die Bedrohung ihres Landes zum Alltag gehört, leben die anderen in Sicherheit, für sie stehen eher die persönlichen Probleme im Vordergrund. Doch diese unterschiedlichen Lebenswelten machen den Austausch spannend - denn statt einer „objektiven" Analyse zeigen die persönlichen Eindrücke einen Alltag hinter den Schlagzeilen, das ist das Ergebnis von „Real Time Players".

p> p> p< p> p= p> p> בלוג הוידאו "שחקני ריל טיים" היה ניסיון.
במשך חודשיים תמימים "התבלגו" צעירים משתי המדינות על חיי היום יום שלהם.
מה רוצים צעירים ישראלים וגרמנים לדעת זה על החיים של האחר?
ערבי ישראלי יהיה קרוב יותר לגרמניה מוסלמית ממוצא טורקי בהשוואה לישראלים אחרים, חשבנו לעצמנו בתחילת הפרויקט. אך בסופו של דבר אנו חיים בתקופה של גלובליזציה.עדיין קיימים גבולות שגם אמצעי תקשורת מודרניים לא יכולים לבטל.
"אני מקבלת עור ברווז כשאני רואה חיילת מסתובבת עם רובה. ועם זאת מרשים אותי שהיא בכזאת טבעיות מוכנה להגן על מדינתה", אמרה עסמאית מפרנקפורט על דניאלה, החיילת הישראלית.
"הפחד הגדול ביותר שלי הוא מטילי הקסאם. מה הםחד הגדול ביותר שלגם?" רצתה שי משדרות לדעת. שאלתה מעולם לא זכתה לתשובה מידי הגרמנים.
"נראה לי שלכם, הגרמנים, אין בעיות", אמר אסעד הישראלי לגרמנים.
צעירים ישראלים וגרמנים חיים בעולמות שונים. בעוד שלראשונים האיום על מדינתם מהווה חלק בלתי נפרד מחיי היומיום שלהם, חיים האחרונים בביטחון יחסי. מבחינתם, ניצבות הבעיות האישיות שלהם בקידמת הבימה.
השוני בין שני העולמות הוא הוא שהפך את הפרויקט הזה לכל כך מרתק. במקום להציג ניתוח "אובייקטיבי" , הוצגו רשמים אישיים מחיי היוםיום. וזה אחד ההישגים הגדולים של "שחקני ריל טיים".

Yonathan wollte im Blog wissen, was den anderen Bloggern Freundschaft bedeutet. Nesli ist mit ihrer Kamera auf den Campus der Duisburger Uni gestiefelt und hat Freunde und Kommilitonen gefragt, was ihnen an einer Freundschaft wichtig ist.

יונתן ביקש לדעת מה המשמעות של חברות בשביל האחרים. נסלי יצאה עם המצלמה שלה לקמפוס של אוניברסיטת דויסבורג ושאלה את חבריה ללימודים מה עבורם חשוב בחברות.

Avital und ihre allerbeste Freundin Avia sind seit dem vierten Lebensjahr unzertrennlich. "Ich mag alles an ihr, selbst ihre Fehler", sagt Avital. Auch ihre Leidenschaft für Kunst teilen die Freundinnen. In ihrem Kunstkurs malen sie zusammen mit anderen Mädchen, hören laute Musik und tanzen dazu. "Seid ihr kreativ?", will Avital wissen.

אביטל וחברתה הטובה ביותר אביה לא נפרדות זו מזו מאז גיל ארבע. "אני אוהבת הכל אצלה, אפילו את המגרעות שלה."
גם את התשוקה שלהן לאמנות הן חולקות. בשעור אמנות הן מציירות יחד עם בנות אחרות לכיתה, מאזינות למוסיקה ורוקדות לצליליה.
"האם אתם יצירתיים?" רוצה אביטל לדעת.